לצמח הקנאביס סגולות רפואיות רבות. הוא נמצא יעיל במחקרים מדעיים לטיפול במגוון רחב של מחלות ושל בעיות רפואיות, ועל כן בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת בצריכתו למטרות רפואיות. עם עליית השימוש בו פותחו מוצרים רבים שהבולטים ביניהם הם שמנים המבוססים על מיצויים המופקים מפרחי הצמח, מהגבעולים ומהעלים. קיימים סוגים רבים של שמנים וחשוב לדעת להבדיל ביניהם. שמני הקנאביס הרפואי לרוב מכילים אחוזים גבוהים של THC, הרכיב ה"ממסטל" והממכר בצמח, ואילו שמני סיבידי מכילים ריכוזים גבוהים רק של CBD, הרכיב התרפויטי בצמח שאינו משנה-תודעה ואינו ממכר. מה ההבדלים ביניהם ובאיזה מהם כדאי לבחור?
- שמן – מהם יתרונותיו?
- מהו שמן קנאביס ומהו שמן סיבידי?
- מה ההבדלים בין שמן CBD לשמן קנאביס?
- השפעות פסיכו-אקטיביות
- תופעות לוואי
- מעמד חוקי
השמן ויתרונותיו
העמקת המחקר אודות סגולותיו של צמח הקנאביס ושימושיו הרפואיים, וכן התרחבות הלגליזציה שלו לצרכים רפואיים, גרמו למיליונים ברחבי העולם לבחור בקנאביס כחלופה ירוקה ויעילה לתרופות ממכרות. תעשיית שמני הקנאביס ומוצריו צומחת בקצב אדיר וקיימים סוגים רבים של שמני קנאביס, המבוססים על שיעורים משתנים ביחס בין רכיבי הצמח. יתרונם הגדול של השמנים הוא שניתן ליהנות מסגולות הקנאביס בלי לסבול מנזקי העישון, וכך גם ילדים וקשישים יכולים לקבל טיפול באמצעותו. שמני קנאביס לסוגיו נמצאו יעילים במגוון רחב של מחלות ובעיות רפואיות ובהם: סרטן, כאבים כרוניים, חרדות, דלקות, בעיות שינה, פרקינסון, אפילפסיה, מחלות עור, מחלות מעי ועוד.
מהו שמן קנאביס ומהו שמן סיבידי?
קיימים סוגים שונים של שמן קנאביס. השמן מופק מפרחי קנאביס המכילים קנאבינואידים, כלומר חומרים פעילים בצמח. שני הקנאבינואידים המרכזיים הם סיבידי ו-THC. רוב שמני הקנאביס מכילים THC (הרכיב משנה-התודעה בקנאביס) באחוזים גבוהים, ואילו שמן סיבידי מכיל אחוזים גבוהים של CBD, ללא THC בכלל או בכמות מזערית ביותר שלו.
בין שמני קנאביס ניתן למצוא :
- שמן קנאביס רפואי – מכיל בין 0% ל-24% THC ו/או בין 0% ל-28% CBD, המהולים בשמן בסיס (שמן זית, קוקוס, המפ וכו').
- שמן קנאביס ירוק – שמן סיבידי, וכן שמן שמכיל ריכוזים נמוכים או בינוניים של THC.
- שמן ריק סימפסון – מכונה גם "שמן שחור", זהו שמן מרוכז שמכיל יותר מ-90% THC וצבעו שחור.
- שמן קנאביס לבישול – שמן או חמאה המופקים לרוב מתפרחות קנאביס.
שמני הסיבידי נבדלים ביניהם בספקטרום הרכיבים האחרים בקנאביס:
- שמן סיבידי טהור – שמן המכיל CBD (קנאבידיול) בלבד. לרוב זהו שמן רגיל מהול ב-CBD טהור שמוצה מהצמח ובודד בתהליכים כימיים שונים.
- שמן CBD ספקטרום מלא – שמן קנאביס המופק מפרחי הקנאביס ומכיל את כל הרכיבים הפעילים בו, כלומר את כל קשת הקנאבינואידים, הפלבונואידים והטרפנים בצמח. אחוזי הסיבידי בו גבוהים ואילו אחוז ה-THC נמוך מאוד (מתחת ל-0.3%).
- שמן סיבידי ספקטרום רחב – כמו שמן ספקטרום מלא, אך ללא THC (או לכל היותר THC בכמות אפסית).
מה ההבדלים בין שמן קנאביס לשמן CBD?
ההבדלים המהותיים בין שמן קנאביס לשמן סיבידי הם באחוזים של שני הקנאבינואידים המרכזיים בצמח: בעוד שמן סיבידי מכיל ריכוזים גבוהים של קנאבידיול (סיבידי) וריכוז שואף לאפס של THC, שמני קנאביס מכילים לרוב אחוזים גבוהים של THC. מכאן נגזרים הבדלים משמעותיים בין שני סוגי השמנים:
- הבדלים בהשפעה הפסיכו-אקטיבית: ה-THC הוא המפורסם ביותר מבין רכיבי הקנאביס. הוא הרכיב משנה-התודעה בצמח, זה שגורם תחושת "היי". ככל שאחוז ה-THC גבוה יותר, כך גדלה ההשפעה ה"ממסטלת", שאינה מאפשרת תפקוד רגיל ביום-יום. בשונה ממנו לסיבידי אין כל השפעה פסיכו-אקטיבית, הוא אינו נחשב לסם והוא יעיל מאוד לשימוש בקרב ילדים, קשישים ובעלי חיים.
- הבדלים בהתמכרות: ה-THC ממכר ומצריך הגדלה מתמדת במינון. ה-CBD לא זו בלבד שאינו ממכר, לפי הטענה בשימוש ממושך הוא אף מצריך מינון הולך ופוחת לשם השגת אותו אפקט.
- הבדלים בתופעות לוואי: לשמני קנאביס יכולות להיות השפעות לוואי כמו עייפות, טשטוש, יובש בפה ורעב, ואילו תופעות הלוואי של שמני סיבידי נדירות, זניחות וחולפות (יובש בפה, בחילה, שלשול, סחרחורת ועייפות).
- הבדלים במעמד החוקי: ארגון הבריאות העולמי קבע כי הסיבידי אינו סם, אינו ממכר ובטוח לשימוש. בכל מדינות אירופה ובמדינות רבות בארצות הברית הסיבידי מותר לשימוש לכל דורש. בישראל הסיבידי מותר לשימוש עבור מי שקיבלו רישיון ממשרד הבריאות לטיפול בקנאביס רפואי, אולם בשונה משמן קנאביס המכיל את ה-THC, משרד הבריאות קידם החרגה של סיבידי ומוצריו מפקודת הסמים. שמן קנאביס מותר לשימוש למי שמחזיקים ברישיון ממשרד הבריאות, אך בשל העובדה שהוא מכיל אחוזים גבוהים של הרכיב משנה-התודעה והממכר, העמדה כלפיו היא שיש לקחת אותו במשורה וכי הוא אינו מתאים לכל מטופל.