רפורמת הקנאביס היא כישלון מהדהד. דרוש שינוי יסודי באופן החשיבה
בראשית היה צמח שבני האדם השכילו להשתמש בו לצורכיהם, שמו הרשמי קנאביס ולאורך ההיסטוריה האנושית שימש הוא את האנושות.
מפרשי האוניות של מגלי העולם היו עשויים מאריג קנבס ומגילת העצמאות של ארצות הברית נכתבה על נייר קנבס.
עד 1941 החשיבו טובי הרופאים את הקנאביס כתרופה מובילה לכאבי ראש.
התעשייה המודרנית הדירה את הקנאביס ותחליפים סינתטיים תפסו את מקומו. החל מתעשיית הנייר שעברה להשתמש בעץ וכלה בתעשיית התרופות שמעדיפה לסנתז תרופות במעבדה.
אילי התעשייה והממון גייסו את אנשי הממשל והשררה ואת התקשורת ששיבחו את פלאי הטכנולוגיה המודרנית וגיבבו סיפורי זוועות על השפעת הקנאביס השלילית. גם החוק גויס והקנאביס הפך ממוצר צריכה שעליו נשענו עמים וכלכלות למוצר מסוכן ואסור.
מאז מלחמת העולם השנייה פיתחה תעשיית התרופות המסורתית חוקים נוקשים לתהליכי הפיתוח שנועדו לכאורה להגן על הציבור. אך עם השנים היו החוקים לחרב פיפיות שגורמת לכך שרק חברות עתירות ממון יכולות לממן פיתוח תרופות. המחקר בקנאביס נעצר באותה נקודת זמן, בהשפעת חברות התרופות ואילי ההון, והחומר היה לבלתי חוקי במדינות רבות.
היכן שהשררה לא הצליחה להדביר את השימוש בקנאביס פרחה תרבות חדשה של שימוש בחומר האסור. תרבות שעודדה חולים חשוכי מרפא ורופאיהם להמשיך להשתמש בקנאביס וגרמה גם למדענים סקרנים לחקור מה יש בצמח רב השימושים. פרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים תיאר את המבנה של המולקולה החשובה ביותר שנמצאת בצמח כבר בשנת 1964.
בארץ הראשונים שפרצו את גבולות האיסור בסוף שנות השמונים היו אונקולוגים, שראו שקנאביס טוב נגד בחילות והקאות מטיפולים בסרטן. גם התפרצות האיידס הוכיחה את יכולות הקנאביס. ניסיון עולמי בהשפעות המיטיבות של הצמח הביא לכך שחולים עם מחלות קשות וחשוכות מרפא כמו טרשת נפוצה מחלות אוטואימוניות, תסמונות כאב נוירופטיות ואף מצבים של פוסט טראומה מצאו מזור בקנאביס.
העדויות הקליניות לערכו הרפואי של הקנאביס הגיעו ומגיעות מהשטח ולא מהמעבדות של חברות התרופות.
רגולציה מיותרת
מדינת ישראל אימצה את המדיניות של ארגון האומות המאוחדות המחייבת הקמת רשות ממשלתית לטיפול בסמים בכלל ובקנאביס בפרט. משרד הבריאות קיבל את האחריות על הטיפול בנושא והקים בשנת 2014 את יחידת הקנאביס הרפואי שהופקדה על המטופלים בקנאביס והמטפלים שלהם. את אנשים היחידה מינו ללא מכרז ובאופן שרירותי. רישיונות ראשונים לשימוש בקנאביס החלו להיות מחולקים בתחילת שנות התשעים ועד הקמת היחידה טיפלו במתן הרישיונות גורמים במשרד הבריאות ובהמשך רופא אחד ויחיד שהיה אחראי לרישיונות, ומטבע הדברים ריכז בידו כוח רב, אפשר לומר רב מדי לאדם אחד.
לאורך השנים היו שינויים בעיקר בהתוויות, כלומר בקביעה של משרד הבריאות אילו מצבים רפואיים מתאים טיפול בקנאביס. באפריל 2019 נכנסה לתוקף רפורמה בתחום הקנאביס שיזמה היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות כבר לפני שלוש שנים ושמנסה להעניק פתרון רגולטורי לחידת הטיפול בקנאביס. לדאבון הלב, הרפורמה שינתה את פני הדברים ללא הכר. לפני הרפורמה חילקו המגדלים את החומר ישירות לחולים תמורת סכום סימלי של 370 שקל בחודש. ללא קשר לכמות החומר הנצרך. הרפורמה הכריזה על נוהל חדש, על מדיקליזציה של התחום, שמטרתה להרחיק מגדלים ממטופלים וליצור סטנדרטים אחידים. אך חשוב להבין שסטנדרטים אחידים בתחום כמו קנאביס רפואי הם בלתי אפשריים משום השימוש מבוסס על התנסות אינדיבידואלית של חולים ומטפלים.
החוקרים שניסו להבין את רזי הצמח גילו שהפרחים הנקביים של הקנאביס מכילים מבנים שנקראים טריכומות המכלים כ-400 חומרים בעלי ערך רפואי. החומרים האלו הם קנבינואידים ויש גם טרפנים ופלאבינואידים. המחקר פתח בפני עולם הרפואה מערכת שלא הכרנו ושאינה נלמדת עד היום בבתי הספר לרפואה, המערכת האנדוקנבינואידית. למעשה, כל מערכות גוף האדם מופעלות באמצעות חומרים הדומים לחומר שתיאר פרופ' משולם. משום שבגוף יש מערכות רבות וסוגי תאים רבים פעולת המערכת האנדוקנבינואידית עדיין לא ברורה לנו במלואה ורבות השאלות שאין לנו עליהן תשובה. הטיפול בקנאביס על זניו ונגזרותיו, כרוך בניסוי וטעייה. שינוי בהרכב החומרים הפעילים בכל צמח עשוי לשנות את ההשפעות המרפאות שלו, נראה שהשוני נובע מהקנאבינואידים וגם מהחומרים הפעילים האחרים. אין ולא תהיה דרך ליצור סטנדרט אחיד בתחום הטיפול בקנאביס .
קנאביס אינו מוצר מדף
הרפורמה מנסה להעמיד פנים שהצמח הוא תרופה רגילה. לקבוע כללים לגידול, לשינוע, לאריזה ולמכירה של מוצרים אחידים בבתי מרקחת, הדבר מנוגע לכל היגיון מדעי, על פיו יש לצפות בתופעת הטבע המופלאה ולנסות להגיע לרזי החוקיות שלה. את החוקים פרסמה יחידית הקנאביס הישראלית במסמך ששמו הספר הירוק. מסמך פשטני המתהדר ברדידות ושבינו לבין הידע המדעי המצטבר פעורה תהום. בעזרת הספר הירוק משרד הבריאות מחנך דור של אנשי רפואה להשתמש בקנאביס.
כדי להקל על מכירת מוצרי הקנאביס בבית המרקחת מתעלם הספר הירוק מהעובדות המדעיות אודות מורכבות הצמח ומחלקת את המוצרים לפי ארבעה מאפיינים: מוצא הצמח האם מהודו (אינדיקה) או ממקום אחר (סטיבה), בשעה שאף זן של קנאביס אינו בעל מוצא זה או אחר וכולם הכלאות (היברידים): וריכוזים של שני מרכיבים עיקריים שיש בפרחים טטרא הידרו קנבינול וקנבידיול – תוך התעלמות משאר 398 החומרים האחרים.
נכון, בבית המרקחת נוח יותר לשלוף מוצר מדף, אבל במדינת ישראל למשל יש כיום לפחות עשרים זנים העונים להגדרה indica T20C4.
החולים יעידו שזן ארז שונה מזן רומא ושונה מפי קיי ומקיי קיי ומבלק.
זוהי הטעיה של הציבור המחפש קרקע מוצקה במקום שהיא איננה.
הסיבה העיקרית לרפורמה היא כלכלית.
במשרד הבריאות וביחידה לקנאביס רפואי מבינים שהקנאביס הוא מכרה זהב וכי כל הרפואה בעולם מכוונת לשם ומבקשים לשלוט בשוק. הרפורמה יצרה שרשרת ספקים בין המגדלים למטופלים – לאחר המגדל מגיעים משנע, בודק במעבדה, בורר ואורז, סיטונאי, קמעונאי ורק לבסוף המטופל. במקום קשר ישיר בין מגדלים למטופלים, נבנתה שרשרת מסועפת עם עוד חמישה שלבים, מה שמנפח את ההליך, המחיר והפיקוח. השרשרת שהקנאביס עובר מרגע שהוא נקטף ועד שהוא מגיע לבית הלקוח גובה את שכרה, והשכר הוא על חשבון המטופלים.
המושג מדיקליזציה מבקש לדבר ללבם של רופאים שמרנים, הפועלים ברוח הרפואה המתגוננת הנפוצה כיום, ולהכניס את התחום למשטור מסודר. אך תהליך המדיקליזציה, שנועד להרחיק את המטופל מהצמח, מתעלם מהטיפול האישי הקשוב והמכיל שקיבלו החולים מהמגדלים. את ההצלחות הטיפוליות זקפו המטפלים לזכותם כהישג אישי. ואכן, החברות שגידלו קנאביס בישראל וקיבלו זיכיון בשלהי שנות התשעים היו לרוב חדורות רוח חלוציות ומטרתן הייתה למצוא ולפסק טיפול אלטרנטיבי למחלות ולמצבים שהרפואה הקונבנציונאלית אינה נותנת להם מענה. הן ניסו וטעו וגם הצליחו. עד המדיקליזציה הטיפול בקנאביס היה טיפול אישי ופרטני, קרוב מאוד לאוטופיה הרפואית של טיפול מותאם אישית לחולה.
אך המדיקליזציה יוצרת סטנדרטים המוניים המתרחקים מאותו דיוק שאנו שואפים אליו כמטופלים ומטפלים. התאמת זן היא אמנם תהליך ארוך ומייגע המצריך סבלנות, תשומת לב ויחס אישי. אבל מי אינו שואף לכך שהטיפול שהוא מקבל יהיה מיוחדת ומותאם רק לו?
ישוחרר שוק הקנאביס
הרפורמה, כפי שהיא באה לידי ביטוי היום בישראל, מונעת מהחולים טיפול מיטיב ונכון בקנאביס. במדינות רבות יש קנאביס רפואי ומדיניות הנגשת הקנאביס שונה לחלוטין מהמדיניות הרגולטורית האחידה שיחידת הקנאביס הרפואי בחרה לכפפות הר כגיגית על החולים ומטפליהם.
נכון להיום, אין זני קנאביס אצל המגדלים, אין זני קנאביס בבתי המרקחת והמחירים מרקיעים שחקים. אין מי שנותן דין וחשבון על המצב הכאוטי שנוצר ואין מי שרואה את טובת החולים. נוסף על כך, ולמרבה האבסורד, יש קנאביס המיובא לארצנו. חברת טבע משתמשת בקנאביס מיובא מהולנד כדי למלא את המחסניות למכשיר הסייקי שמשרד הבריאות מעודד את הפצתו. מדוע, אם כן, שלא נייבא גם שמנים לילדים חולי אפילפסיה? מדוע להשאיר את השוק הישראלי סגור ונתון לתהפוכות מצב רוחו של הרגולטור? הלוא כבר אינו אך באבחת קולמוס אפשרו חומרי הדברה גבוהים יותר בקנאביס ביום שבו נידונה שאלת הקנאביס בבג"ץ.
עלינו לפעול לשינוי מיידי של המצב. ישוחרר שוק הקנאביס. יינתן קנאביס רפואי לכול.
הנזק שנגרם משימוש בקנאביס הוא מזערי וגם אם קיים נזק הוא הפיך, החשש הגדול מהופעת סכיזופרניה הופרך, במדינות שבהן הקנאביס חוקי לא הייתה עלייה בשכיחות מקרי הסכיזופרניה. גם החשש מפני התמכרות בטח אל מול מגפת התרופות האופיאטיות שהשימוש שבן גורם למוות.
העריצות הרגולטרית והרפורמה שמשנתה היא הספר הירוק ראוי לה שתיגנז. היא נועדה אך ורק לשלוט בשוק ולא להיטיב עם החולים. מי שמרווחים מהשוק המונופליסטי שנוצר טורחים לשמר אותו וחוטאים למדע. המצב הקיים אינו לטובת הציבור, אינו לטובת המטפלים, וחשוב מכל, אינו לטובת החולים.
